ארבעת השערים לאמת המשחררת

 

"כאשר ההכרה שוקטת והלב מזנק אל האמת העילאית, כאשר כל גלי המחשבות המפריעים בחומר ההכרה נרגעו וקיימת זרימה לא קטועה של שלווה והלב מלא בבירכת המוחלט, כאשר רק האמת נראית בלב- או אז העולם הזה נהפך למשכן של אושר"  (יוגה וסישטא, פרק 2)

 

אדם כזה, כפי שמתארת היוגה וסישטא הוא אדם משוחרר, חופשי.

הכרתו ויתרה על חוסר מנוחתה והוא נח במימד של אושר ושלמות, שהוא טבעו המהותי.

אושר כזה סוברת היוגה וסישטא, מתאפשר רק באמצעות הידיעה העצמית.

לכן על האדם להתמסר תמיד, לחקירה או לחיפוש אחר הדרך שתוביל אותו, למרחב של ידיעה עצמית.

היוגה וסישטא מציעה לנו לבחון ארבע שערים, דרכי גישה, אשר מכוונות אותנו ואף מובילות אותנו

לאותו מרחב של ידיעה עצמית.

 

שער ראשון : שליטה עצמית או כיבוש ההכרה

"כאשר ההכרה שוקטת, טהורה, שלווה, חופשית מדמיון שווא או מחזון תעתועים, לא כבולה ומשוחררת

מתשוקות, אין היא כמהה לדבר ואין היא דוחה דבר"

כשאנחנו מתרגלים יוגה, ישנה האופציה שלאט לאט ניפרד מכל אותם הדברים שמעמיסים עלינו, כגון רצונות , מאווים ותשוקות. כאשר יש חופש מהשתוקקויות או סלידות עזות, יש יותר מקום בתוכנו להכיל את כל מה שנמצא סביב ולהפוך אחד עם הקיום, ברהמה, אטמן – האלוהי המתקיים בתוכנו, אשר כבול, משוחרר ופתוח להכיל ולקבל.

"האדם שלמרות שהוא חי בין כולם, אין הוא מושפע מהם, אין הוא חש לא רוממות רוח ולא שנאה,

כמי שנתון בשינה, הוא בעל שליטה עצמית"

היוגה, כפי שנכתב בציטוט למעלה, אינה דורשת מאיתנו לפרוש למנזר או לחיות בסיגוף ובבדידות, נהפוכו,היא מבקשת לאתגר אותנו הרבה יותר ודורשת שנתרגל מתוך חיבור לחיים, לחברה, לחיי המשפחה והזוגיות. זאת בכדי שנוכל לכבוש את הכרתנו או ללמוד שליטה עצמית ברמה הגבוהה ביותר, כך שעם הזמן נוכל לחיות בין כולם ( למשל בחברת המשפחה שלנו ) כמי שנתון בשינה ( כאדם נינוח יציב, בעל שקט הכרתי ,אשר שהייה בחברת משפחתו אינה גורמת לו לחץ ,מתח, סבל כאב או עצב). כלומר, אדם שתודעתו לא "נצבעת" או מושפעת מכל מה שמתרחש סביב, למרות שהוא מתקיים בסביבה הזו.  

 

 

שער שני : ויצ'ארה או חקירה עצמית

"מהי חקירה?  לחקור ולדרוש בכך: "מי אני?" "מה הוא הדבר המנחה אותי?"

במהלך היום יום נבקש להעמיק בשאלה ובמרחב של המתבונן או ה"רואה" , זה שאינו מזדהה עם הפעולה או המחשבה ומתוך אי ההזדהות והמרחק יכול לדרוש בשאלה, מי אני? מה מנחה אותי כעת בתוך החיים? מדוע אני פועל כפי שאני פועל? מחשבות? רגשות? מה מניע אותי? ויותר מי כך, מי זה אותו אני (אגו –דמות) המתקיים בתוכי, אשר משתוקק או סולד? אשר כועס או נפגע? אשר עצוב או שמח?

"ידיעת האמת נובעת מתוך חקירה שכזו, בעקבות ידיעה שכזו ,באה מנוחה

פנימית, או אז עולה השלווה העילאית, שמעבר להבנה וקץ כל הצער"

כאשר אנו דורשים ומעמיקים בכך, מגיעות הבנות עמוקות, על דבר מה שהוא מעבר לאני או שלי, שהוא מעבר לסיפור האישי שיוצר בנו כאב ותחושת נפרדות גדולה. 

 

שער שלישי : סנטושה או שביעות רצון

"מהי שביעות רצון, לוותר על כל תשוקה למה שלא הושג מעצמו ולהיות מרוצה ממה שבא מעצמו,

מבלי להיות עליז או מדוכדך מהם. כל עוד לא היה האדם שבע רצון בתוך העצמי, הוא היה נתון לעצב.

עם זריחת שביעות הרצון טוהר לב האדם פורח"

כל עוד נתבונן לצדדים, נשווה את עצמנו לאחרים, הן על המזרון והן בחיים, נבקש לחיות סיפור של אדם אחר, במקום להתוודות למבנה הספציפי שלנו, פיזית, נפשית, תודעתית וקרמתית, נהיה קורבן לכאב וסבל. נהיה כבולים לאגו ולהשפעתו על הכרתנו ונמצא את עצמנו נוהגים באלימות וחוסר כנות כלפי העצמי והאחר, כדי לתחזק את הדמות וצורכי האגו לגדול ולהתפתח.

 

שער רביעי : סטסנגה או חברה תומכת ומאירה

"סטסנגה מרחיבה את בינתו של האדם, הורסת את בורותו ואת מצוקתו הנפשית"

מהותי שנמצא שותפים תומכים בדרך למציאת האמת או הידיעה העצמית. מדובר בדרך לא טריוויאלית וחשוב שנשים לב לסביבה שלנו , לדרך בה היא מזינה אותנו או לא מזינה אותנו והאם היא מאפשרת לנו חופש להתרחב ולהשתנות, להכיר את העצמי והאלוהי שבתוכנו.

 

 

 

 

 

ולסיכום

"שביעות רצון היא ההישג העליון, סטסנגה היא החברה הטובה ביותר בדרך ליער, ויצ'ארה- רוח החקירה עצמה היא החוכמה הגדולה ביותר ושליטה עצמית היא השמחה האילעית"

"אם אין אתה יכול לפנות לכל הארבע, אזי התאמן באחת. על ידי אימון שקדני באחת מהן, יתגלו בך אף האחרות"

(כל הציטוטים נלקחו מהספר יוגה וסישטא, שנכתב על ידי סוואמי ונקטסננדה )

 

 

נאפשר בסובלנות, בהתמדה ובצניעות ללמידה ולחקירה להתרחב בתוכנו ולהאיר את הדרך.

נמסטה